הפ"ב
בית המשפט המחוזי תל אביב - יפו
|
37486-03-12
07/08/2012
|
בפני השופט:
שבח יהודית
|
| - נגד - |
התובע:
דן חברה לתחבורה ציבורית בע"מ ע"י עו"ד אהרון מיכאלי
|
הנתבע:
עופר ניב ואח' עו"ד חגי שלו
|
| פסק-דין |
רקע עובדתי
מבקשת הביטול (להלן -
דן) הפועלת בתחום התחבורה הציבורית, תפקדה עד לשנת 2002 כאגודה שיתופית, שאו אז ועקב קשיים כלכליים משמעותיים, ביצעה תהליך הבראה שכלל שינוי מבני והפיכתה לחברה.
במסגרת השינוי המבני נערך תקנון, שהוראה מהוראותיו, עליה יורחב הדיבור להלן, אפשרה למשיבים, חברי דן לשעבר, לפדות את מניותיהם, והפכה לאדן המרכזי עליו הושתת פסק הבוררת נשוא בקשת הביטול.
בשנים שלאחר תהליך ההבראה, התאוששה דן, התגברה על הקשיים בהם הייתה נתונה, והפכה לחברה רווחית המחלקת דיווידנדים לבעלי מניותיה.
ביום 15.4.08 הגישו המשיבים לבית הדין האזורי לעבודה בת"א תובענה בגדרה ביקשו להורות על בטלות עסקאות מכירת מניותיהם לדן.
דן עתרה לעיכוב הליכים והעברת ההליך לנתיב בוררות.
בית הדין האזורי לעבודה הורה, לבקשת דן, על עיכוב ההליכים ועל העברת הסכסוך למסגרת בוררות.
בעקבות החלטת ביה"ד לעבודה, מונתה כבוררת כבוד השופטת בדימוס, ברכה אופיר תום (להלן -
הבוררת).
התקנון
על מנת להבין את שהתרחש בבוררות, מן הראוי להקדים מספר מלים באשר לסעיף המרכזי שבתקנון, עליו נסב הדיון בבוררות, ואשר הכתיב את תוצאתה. התקנון קבע תקופת חסימה בת שבע שנים, החל משנת 2002, במהלכה נחסמו מניות דן בפני עסקאות מכירה (להלן -
תקופת החסימה). עם זאת, נקבע חריג בתקנון, שבהתקיים תנאיו, הותר לבעל מניות למכור את כל מניותיו לדן תמורת סכום שנקבע מראש. וכך נקבע בסעיף 41 לתקנון:
"
(א) בתקופת החסימה ולאחריה, רשאי הדירקטוריון, בהחלטה מנומקת בכתב, ובאישור ועדת הביקורת, להורות, כי החברה תרכוש את כל מניותיו של בעל מניות בחברה באופן ובתנאים השונים מאלו הקבועים בסעיף 38-40 לתקנון זה אם הונחה על שולחנו בקשה מנומקת בכתב מאת חבר ו/או מאת בני משפחתו של בעל המניות, אשר בין טעמיה נמנים לפחות אחד מהטעמים הבאים: (1) הרעה מוחשית במצבו הבריאותי של בעל המניות... (2) הרעה מוחשית במצבו הכלכלי של בעל המניות... (3) נסיבות מיוחדות וחריגות אחרות הדורשות מבעל המניות להעמיד לאלתר כספים לצורך חיוני.
(ב) הוראת דירקטוריון על רכישת מניות כאמור בסעיף (א) לעיל תעמוד תמורת רכישת מניות החבר על סך כולל של 67,000 ש"ח צמוד למדד המחירים לצרכן הידוע במועד שינוי המבנה".
במהלך תקופת החסימה, בשנים 2005-3006, הגישו המשיבים בקשות להחיל עליהם את החריג שבתקנון, כל אחד במועדו, כל אחד מחמת נסיבותיו המיוחדות. דן אישרה את הבקשות, וכפועל יוצא מכרו לה המשיבים את מניותיהם תמורת סכום הפדיון הנקוב בסעיף 41(ב) לעיל.
הבוררות
בכתב התביעה המתוקן שהוגש לבוררת, טענו המשיבים כי דן עשקה אותם, הציגה בפניהם מצג שווא בדבר שווי המניה, פעלה כלפיהם בתרמית, בעושק וכיוצ"ב. כן נטען כי עסקאות פדיון המניות משוללות תוקף משלא אושרו ע"י ועדת הביקורת או ע"י הדירקטוריון, כנדרש בסעיף 41 לתקנון שצוטט לעיל.
דן הגישה כתב הגנה במסגרתו הכחישה את הנטען. לגישתה, המשיבים הם אלו שביקשו למכור לה מיוזמתם את מניותיהם, בהאמינם כי היא ניצבת בפני חדלות פירעון. דן נעתרה לבקשתם עקב היותה ערה למצוקותיהם, איש איש לפי נסיבותיו המיוחדות, למרות שמבחינתה מדובר היה בהכבדה.
לטענה בדבר העדר אישור ועדת הביקורת, השיבה דן כי:
"
... בשולי הדברים יוער כי אפילו ייטען כי צריך היה אישור נפרד של ועדת הביקורת, הרי שלכל היותר מדובר בפגם טכני בעליל שאינו מעניינם של התובעים וממילא ברור שלא מדובר בתנאי מתלה כנטען
" (סעיף 39 לכתב ההגנה).
מכלל הן הבינו המשיבים לאו, והגישו בקשה למתן פסק דין על אתר, בטרם שמיעת ראיות, בה עתרו למתן פסק דין המכריז על בטלות העסקאות כבר בשלב מוקדם זה, הנסמכת על הודאתה של דן בכתב הגנתה לפיה עסקאות פדיון המניות לא הובאו לאישור ועדת הביקורת עובר לכריתתן עם המשיבים, כדרישת סעיף 41 לתקנון.